נושא 62 מתוך 64· הקשר להנדסת תוכנה ולאספקה דיגיטלית
פיתוח עצמי או רכישה בממשלה
פיתוח עצמי או רכישה (build vs buy) הוא השוואה מובנית ומותאמת לסיכון בין פיתוח מותאם אישית לבין רכישה מסחרית או של מוצר מדף, על בסיס עלות בעלות כוללת מהוונת, זמן עד לקבלת ערך וסיכון. הממשלה היא מבנית מגזר רוכש: ה-Technology Code of Practice קובע חזקה לטובת פתרונות מדף וענן, ובכל זאת צוותי הנדסה בתוך משרדים ממשלתיים עדיין נוטים כברירת מחדל לבנות, מאותן סיבות שבגללן בונים בכל מקום.
למה זה חשוב
ה-Technology Code of Practice של Government Digital Service (https://www.gov.uk/guidance/the-technology-code-of-practice) וההנחיות הנלוות ב-Service Manual בשאלה אם לבנות או לקנות מחייבים משרדים להצדיק פיתוח ייעודי מול חזקה שיכולת מדף יש לקנות ולא לבנות, ושרק יכולת חדשנית באמת, המבדלת את המשימה, מצדיקה קוד מותאם. ההנחיה המשלימה של HM Treasury להטיית אופטימיות ב-Green Book, הנשענת על סקירת Mott MacDonald מ-2002 של רכש ציבורי גדול, נותנת לפרויקטי IT את טווח התוספת הרחב ביותר מכל קטגוריה שנבחנה: הערכות עלות הון שמומלץ להגדיל ב-10% בקצה הנמוך ועד 200% בקצה הגבוה לפני שמשתמשים בהן בהערכה, כשהדבר משקף עד כמה בנייה של תוכנה הוערכה בחסר היסטורית ברכש הציבורי. ניתוח של פיתוח עצמי או רכישה קיים דווקא כדי להעלות את התאמת הסיכון הזו אל השולחן לפני האישור, במקום לתת לה לצוף כבקשת חריגה תקציבית באמצע השנה.
המתמטיקה
משווים על אותו אופק של 3 עד 5 שנים, ומהוונים בשיעור ההיוון
החברתי של ה-Green Book (ראו social-discount-rate.md):
NPV_אפשרות = PV(תועלות, מוסטות לפי הזמן עד לערך) − PV(TCO)
התאמות סיכון (דפוס הטיית האופטימיות של ה-Green Book):
עלות פיתוח × 1.1–3.0 (טווח התוספת לפרויקטי IT, Mott MacDonald)
זמן עד לערך בפיתוח + 40–60% (הערכה מוקדמת של עיכוב בפריסה)
רכישה: להוסיף בדיקת מציאות לאינטגרציה ועלויות יציאה מהחוזה
גורמי ההחלטה, בסדר שבו הם בדרך כלל מכריעים:
1. בידול: האם היכולת הזו היא המשימה, או אינסטלציה?
2. זמן עד לערך × עלות העיכוב (ראו cost-of-delay-in-public-programmes.md)
3. עלות בעלות כוללת מותאמת לסיכון
דוגמה מעובדת
רשות מקומית זקוקה למערכת לניהול תיקים בטיפול סוציאלי במבוגרים. רכישה: SaaS ב-£180,000 לשנה, עולה לאוויר תוך 4 חודשים. פיתוח: £900,000 מוערך בתוספת £150,000 לשנה לתחזוקה, עולה לאוויר תוך 14 חודשים.
עלות פיתוח מותאמת לסיכון = 900,000 × 1.4 = £1,260,000
TCO ל-5 שנים:
רכישה = 180,000 × 5 = £900,000
פיתוח = 1,260,000 + 150,000 × 5 = £2,010,000
רכיב העיכוב: המערכת חוסכת £40,000 בחודש בהערכות כפולות;
הפיתוח מגיע 10 חודשים אחרי הרכישה.
עלות העיכוב = 10 × 40,000 = £400,000
השוואה אפקטיבית: £900,000 (רכישה) לעומת £2,010,000 + £400,000 = £2,410,000 (פיתוח)
הרכישה מנצחת בכ-£1.5 מיליון על פני חמש שנים, והשורה הגדולה ביותר אחרי אומדן הפיתוח עצמו היא עלות העיכוב, שהשוואת הוצאות הון בלבד לא הייתה חושפת לעולם.
הקשר להנדסת תוכנה
המשמעות שעוברת ישירות מהניתוח הזה לפרקטיקת המסירה: התאמת סיכון על בסיס נתונים קודמים: תוספת Mott MacDonald היא המקבילה התוכנתית להטיית האופטימיות של ה-Green Book המופעלת באופן מכני, ולכן על צוותים לטעון לחריגים ממנה ולא להניח שההערכה שלהם היא החריג. כנות בהשוואה: החלופה לבנייה היא אפשרות הרכישה הטובה ביותר הזמינה ולא "כלום", והדבר קשור ישירות לעלות הזדמנות בהוצאה הציבורית. השוואת TCO כנה: כל הצעת פיתוח צריכה להיות מושווית לעלות הבעלות הכוללת המלאה של אפשרות רכישה ולא למחיר הרשימה שלה. כשהפיתוח אכן מנצח, יש לתמחר במפורש בתיק העסקי את עלות העיכוב של זמן הפיתוח הנוסף, ולא להשאיר אותה כהנחה בלתי מוצהרת שזמן אינו חשוב.
מכשולים נפוצים
- השוואת מחיר רשימה של ספק לאומדן פיתוח שלא הותאם לסיכון: זה מחמיא לפיתוח פעמיים, פעם בעלות ופעם בלוח הזמנים.
- עבודה פנימית במחיר אפס: זמן הנדסה של שירות המדינה נחשב "חינם" כי הוא כבר כלול בתקציב כוח האדם של המשרד, מה שמסתיר את עלות ההזדמנות האמיתית שלו מול עבודה אחרת שהצוות יכול היה לעשות.
- נעילה שלא תומחרה בשני הכיוונים: עלויות יציאה מספק וניידות נתונים הן אמיתיות, אך כך גם גורם האוטובוס (bus factor) של פיתוח ייעודי ותלותו בשימור צוות פנימי קטן שקשה להחליף לאורך חייו.
- בידול משימה שנטען על אינסטלציה: "זה ליבה אצלנו" נאמר על תווך אינטגרציה או מאגר מסמכים. יש לבחון זאת מול השאלה אם אזרח או פקיד היו שמים לב בכלל איזה מהם רץ מתחת.
מקורות
- Central Digital and Data Office, Technology Code of Practice. https://www.gov.uk/guidance/the-technology-code-of-practice
- GOV.UK Service Manual, deciding whether to build or buy technology. https://www.gov.uk/service-manual
- HM Treasury, Green Book supplementary guidance on optimism bias. https://www.gov.uk/government/publications/the-green-book-appraisal-and-evaluation-in-central-government/the-green-book-2020