נושא 30 מתוך 64· מדדי ביצוע ואספקה בממשלה
מדדי שביעות רצון של אזרחים
מדדי שביעות רצון של אזרחים מודדים איך אנשים מדרגים את החוויה הישירה שלהם משירות ציבורי. זה שונה מאמון במוסדות באופן כללי, ושונה מהשאלה אם השירות אכן השיג תוצאה טובה. שירות יכול להיות אהוב ובלתי יעיל, או יעיל ולא אהוב. הפער בין השניים הוא בעצמו מידע אבחוני שצוות מסירה צריך לעקוב אחריו.
למה זה חשוב
שביעות רצון נמדדת בשני גבהים שונים שמתבלבלים ביניהם בדרך כלל. ברמת השירות, ה-Performance Platform של בריטניה שהוצא משימוש וה-Service Manual של GOV.UK כיום דורשים סקר שביעות רצון לכל שירות (בדרך כלל סולם של חמש דרגות מ"מרוצה מאוד" ועד "לא מרוצה כלל", הנערך בנקודת העסקה) כאחד מארבעה מדדי KPI חובה לשירות. ראו תקני שירות ומדדי עסקאות. ברמה המוסדית, Civil Service People Survey של בריטניה מודד מדי שנה מעורבות וחוויה של עובדים בכל משרד ממשלתי מרכזי, ובנפרד תוכנית "Trust in Government" של ה-OECD סוקרת אמון הציבור בממשלה הלאומית במדינות החברות, ועוקבת אחר דפוס ארוך טווח של ירידה והתאוששות שמעוצב במידה רבה על ידי משברים (משבר 2008 ומגפת COVID-19 שניהם יצרו תנועות חדות וגלויות בנתוני האמון של ה-OECD). הסיבה שמהנדסים שבונים שירותים הפונים לאזרחים צריכים להפריד בין שביעות רצון לתוצאה היא דפוס כשל מוכר בתכנון שירותים: טופס דיגיטלי מעוצב להפליא וקל לשימוש לתביעת קצבה יכול לקבל ציון שביעות רצון גבוה מאוד, בעוד שהמדיניות שמאחוריו (כללי זכאות, צבירי טיפול, סכומי הקצבה) אינה משפרת את מצבו של התובע. שביעות רצון מודדת את הממשק, לא את הערך שנמסר מאחוריו.
המתמטיקה
שביעות רצון נטו = % מרוצים (או מרוצים מאוד) − % לא מרוצים (או לא מרוצים כלל)
(תשובות ניטרליות/ללא דעה אינן נכללות באף מחובר, אך נספרות
בבסיס התשובות לחישוב כל אחוז)
פער שביעות רצון–תוצאה = ציון שביעות רצון − ציון השגת תוצאה
(שניהם מנורמלים 0–100; פער חיובי גדול מסמן שירות
ש"מרגיש טוב" אך מספק פחות מדי בפועל)
מדד אמון (בסגנון OECD) = % מהנסקרים שעונים "כן" על
"האם יש לך אמון ב[ממשלה הלאומית]?"
במעקב כסדרת זמן, בדרך כלל מפורקת לפי
גיל, הכנסה והשכלה
דוגמה מעובדת
שירות חיוב ארנונה אלקטרוני של רשות מקומית: סקר שביעות רצון בנקודת עסקה מוצלחת מראה 2,400 משיבים: 1,650 מרוצים/מרוצים מאוד, 250 לא מרוצים/לא מרוצים כלל, 500 ניטרליים.
שביעות רצון נטו = (1,650/2,400 × 100) − (250/2,400 × 100)
= 68.75% − 10.42%
= +58.3 שביעות רצון נטו
זה נראה חזק בפני עצמו. אבל הסקר מוצג רק למשתמשים שהצליחו להשלים את העסקה, הטיית מדידה מוכרת (ראו מכשולים בהמשך). צירוף של מדד שיעור ההשלמה מתקני שירות ומדדי עסקאות מראה ששיעור ההשלמה הוא 71% בלבד, כלומר:
שביעות הרצון האמיתית של האוכלוסייה לא נמדדה אצל 29% שנטשו את המסע —
סביר שהם הקבוצה הכי פחות מרוצה, כי נטישה היא עצמה אות שלילי חזק
שהסקר אינו קולט לעולם.
המחשה ברמה הלאומית (מבנה של סדרת אמון בסגנון OECD): האמון בממשלה הלאומית מדווח על 42% בשנה 1, יורד ל-34% בשנה 2 (שנת משבר) ומתאושש ל-39% בשנה 3. זהו מסלול אופייני לדפוס הזעזוע וההתאוששות החלקית ש-OECD מתעד במדינות חברות בעקבות משברים גדולים.
הקשר להנדסת תוכנה
יש למדוד שביעות רצון בכל נקודת יציאה משמעותית במסע המשתמש ולא רק בהשלמה מוצלחת. זו הטעות ההנדסית הנפוצה ביותר בתחום, והיא הופכת בשקט מדד שביעות רצון למדד יהירות מוטה הישרדות. במידת האפשר יש לצרף את ציון שביעות הרצון למדד השלמה או תוצאה באותו לוח מחוונים, כדי שצוות לא יחגוג עלייה בשביעות רצון בעוד ההשלמה יורדת בשקט (ראו עלות לעסקה והכלה דיגיטלית לשאלה מי מודר מלכתחילה מדגימת שביעות רצון דיגיטלית: משתמשים לא דיגיטליים ומשתמשים בסיוע דיגיטלי מיוצגים בחסר באופן שיטתי בסקרים בתוך השירות). נתוני שביעות רצון ואמון גם מזינים ישירות את רגל הלגיטימיות של משולש האסטרטגי של Moore, ומקומם בפרספקטיבות "לקוח" ו"לגיטימיות" של כרטיס ציונים של ערך ציבורי. ראו מדדי אמון ולגיטימיות עבור המקביל המוסדי למדד הזה ברמת השירות.
מכשולים נפוצים
- הטיית הישרדות בסקרים בנקודת ההשלמה: משתמשים שנוטשים מסע לעולם אינם רואים את הסקר, ולכן ציון שביעות רצון גבוה בתוך השירות יכול לדור בכפיפה אחת עם שיעור השלמה נמוך ואוכלוסייה גדולה ובלתי נראית של נוטשים לא מרוצים.
- התייחסות לשביעות רצון כמדד עקיף לתוצאה: ממשק מתוכנן היטב למדיניות מתוכננת רע מקבל ציון טוב בשביעות רצון וגרוע בתוצאה. יש לדווח תמיד על שניהם, ולא על אחד כתחליף לאחר.
- מדגמים קטנים ובלתי מייצגים שמדווחים בדיוק מדומה: ציון שביעות רצון ממאות משיבים שבחרו להשתתף, המדווח בספרה עשרונית אחת, מרמז על ביטחון שגודל המדגם אינו יכול לתמוך בו.
- התעלמות מפירוק דמוגרפי: נתוני אמון ושביעות רצון לאומיים שאינם מפורקים לפי גיל, הכנסה, מוגבלות או גישה דיגיטלית יכולים להסתיר חוויות שונות בתכלית בין קבוצות, דפוס ש-Trust in Government של ה-OECD עצמו מפרק במפורש.
מקורות
- OECD, "Trust in Government." https://www.oecd.org/en/topics/trust-in-government.html
- UK Cabinet Office, "Civil Service People Survey" results. https://www.gov.uk/government/collections/civil-service-people-survey-results
- GOV.UK Service Manual, "Measuring Success." https://www.gov.uk/service-manual/measuring-success