נושא 29 מתוך 64· מדדי ביצוע ואספקה בממשלה
פריון השירות הציבורי
פריון השירות הציבורי מודד באיזו יעילות הוצאה ציבורית ממירה תשומות (כוח אדם, הון, סחורות ושירותים) לתפוקות מותאמות איכות, עבור שירותים — בריאות, חינוך, שיטור, טיפול סוציאלי — שאין להם מחיר שוק ולכן אין נתון הכנסות שאפשר לחלק בו את העלויות. הלשכה הבריטית לסטטיסטיקה לאומית (ONS) מפרסמת סדרה זו מאמצע שנות ה-2000, והיא נותרה הניסיון הלאומי המפותח ביותר מבחינה מתודולוגית לענות על "האם הממשלה משתפרת או מידרדרת בהמרת כסף לשירותים ציבוריים?"
למה זה חשוב
בשוק, פריון הוא (ערך התפוקה) / (עלות התשומות), וערך התפוקה ניתן לצפייה משום שמישהו משלם עליו. להחלפת ירך, למקום בבית ספר ולסיור משטרתי אין מחיר מכירה, ולכן באופן נאיבי אפשר למדוד רק תשומות (מה שהוצא) — מה שמפתה פרשנים לראות בהוצאה ציבורית עולה דבר רע מעצם טבעו, שהרי יותר תשומות עם פעילות כותרת קבועה נראות כירידה בפריון. מתודולוגיית ה-ONS, המפורטת בפרסומי "Sources and Methods" שלה על פריון השירות הציבורי, פותרת זאת באמצעות בניית מדד תפוקה מנפחי פעילות (ניתוחים שבוצעו, תלמידים שלומדים, פשעים שנחקרו) ואחר כך התאמת איכות של מדד התפוקה — בבריאות, באמצעות שילוב שיעורי הישרדות וזמני המתנה; בחינוך, באמצעות שילוב הישגים; בשיטור, באמצעות שילוב תוצאות כמו פתרון תיקים — כך ששירות שמבצע אותו מספר ניתוחים אך משיג שיעורי הישרדות טובים יותר נרשם כפרודוקטיבי יותר, לא רק כיקר יותר. הממצא המרכזי החוזר בפרסומי ה-ONS הוא מפכח עבור המגזר: פריון השירות הציבורי בבריטניה ירד בחדות במהלך מגפת קוביד-19 ועד פרסומי ה-ONS של אמצע שנות ה-2020 עדיין לא התאושש לרמות 2019 בכמה תת-מגזרים, ובהם שירותי הבריאות, אף שההוצאה עלתה — פער שמסדר מחדש את "יותר מימון" ו"יותר פריון" כשתי שאלות נפרדות לחלוטין.
המתמטיקה
מדד תפוקה (נפח) = Σ (פעילות_i × משקל עלות יחידה יחסי_i), משוקלל לשנת בסיס
על פני כל פעילויות השירות (למשל ניתוחי ירך, ניתוחי קטרקט,
ייעוצי רופא משפחה), בדומה למדד נפח Laspeyres/Paasche
התאמת איכות = מדד תפוקה × גורם התאמת איכות
(למשל שילוב שינוי בשיעורי הישרדות, זמני המתנה,
הישגים או רצידיביזם כמכפיל על הנפח הגולמי)
מדד תשומות = Σ (שעות עבודה × משקל עלות עבודה) + (עלות סחורות/שירותים,
מנוכה אינפלציה) + (צריכת הון)
צמיחת פריון גורמים כוללת = % שינוי במדד התפוקה המותאם איכות
− % שינוי במדד התשומות
דוגמה מעובדת
חישוב פריון מומחש של המגזר החריף ב-NHS (המבנה עוקב אחר מתודולוגיית ה-ONS):
שנה 1: מדד נפח תפוקה = 100.0 (שנת בסיס), מדד תשומות = 100.0
→ מדד פריון = 100.0
שנה 2: נפח הפעילות עולה ב-3.0% (יותר ניתוחים, יותר פגישות)
אך זמן ההמתנה הממוצע מחמיר, ומחיל הנחת
התאמת איכות של −1.0%
מדד תפוקה מותאם איכות = 100 × 1.030 × 0.990 = 101.97
התשומות עולות: מצבת כוח אדם +4.0%, עלויות אחרות (מנוכות אינפלציה) +1.5%,
מדד תשומות משוקלל = 100 × 1.032 = 103.2
צמיחת פריון = (101.97 / 100 − 1) − (103.2 / 100 − 1)
= 1.97% − 3.2% = −1.23 נקודות אחוז
פרשנות: הפעילות עלתה, אך התשומות עלו מהר יותר והאיכות ירדה
במקצת, ולכן הפריון — תפוקה ליחידת תשומה — ירד
אף ש"יותר טיפול ניתן".
זהו בדיוק הדפוס שפרסומי ה-ONS דיווחו עליו שוב ושוב עבור חלקים מה-NHS לאחר המגפה: הוצאה עולה ופעילות גולמית עולה לצד פריון נמדד יורד כשהתאמת האיכות וצמיחת התשומות נלקחות שתיהן בחשבון.
הקשר להנדסת תוכנה
פריון השירות הציבורי הוא המקבילה ברמת האוכלוסייה לוויכוחי הפריון בהנדסה (story points שנשלחו מול מדדי DORA מול מדדי זרימה): תפוקה גולמית בלי התאמת איכות מטעה בדיוק כמו "שורות קוד שנשלחו" בצוות תוכנה. צוותים הבונים צינורות נתוני ביצועים למשרדים צריכים להתייחס להתאמת האיכות כשלב טרנספורמציה מהשורה הראשונה בעל גרסאות, לא כהערת שוליים — משום שאמינות ה-ONS עצמו נשענת על כך שההתאמה שקופה, ניתנת לשחזור ומתעדכנת כשנתוני איכות טובים יותר מגיעים (ה-ONS מתקן אומדני פריון של שנים קודמות כשנתוני האיכות שבבסיס — למשל שיעורי הישרדות — מתייצבים, ולכן כל מערכת במורד הזרם הצורכת סטטיסטיקות אלה חייבת לטפל בתיקונים רטרואקטיביים, לא רק להוסיף תקופות חדשות). זה גם נחתך ישירות עם עלות בעלות כוללת ועם פריון בינה מלאכותית במגזר הציבורי: מערכת שמגדילה את נפח הפעילות הגולמי בלי לשפר או לשמר איכות אינה, לפי הגדרת ה-ONS עצמו, שיפור פריון.
מכשולים נפוצים
- התייחסות לצמיחת תשומות כצמיחת פריון: יותר הוצאה המממנת יותר כוח אדם מניבה יותר פעילות, לא יותר פריון, אלא אם גם התפוקה ליחידת תשומה עולה — השניים מבולבלים באופן שגרתי בפרשנות פוליטית.
- התעלמות מוחלטת מהתאמת איכות: מדד תפוקה הבנוי רק מספירות פעילות גולמיות יציג "רווחי פריון" מביצוע יותר של דבר בעל ערך או איכות נמוכים; התאמת האיכות של ה-ONS קיימת בדיוק כדי לתפוס זאת.
- השוואת מדדי פריון בין תת-מגזרים בלי התאמת גיל המתודולוגיה: פריון בריאות, חינוך ושיטור בנוי כל אחד ממקורות נתוני פעילות ואיכות שונים במחזורי תיקון שונים — השוואה נאיבית בין מגזרים משווה מכשירים שאינם תואמים.
- קריאת ירידת פריון בשנה אחת כמגמה קבועה: נתוני פריון מתקופת המגפה ולאחריה הציגו תנודתיות משמעותית משנה לשנה כשנתוני האיכות (למשל רשימות המתנה, התאוששות בניתוחים אלקטיביים) עצמם השתנו; ה-ONS מזהיר באופן עקבי מפני פרשנות יתר של תנועות בשנה אחת.
מקורות
- Office for National Statistics, "Public Service Productivity" series. https://www.ons.gov.uk/economy/economicoutputandproductivity/publicservicesproductivity
- Office for National Statistics, "Public Service Productivity: Total, UK — Sources and Methods." https://www.ons.gov.uk/economy/economicoutputandproductivity/publicservicesproductivity