נושא 14 מתוך 64· הערכה כלכלית ממשלתית

הערכה לפי העדפה מוצהרת

שיטות של העדפה מוצהרת (stated preference) מעריכות את ערכו של טובין שאינו נסחר בשוק על ידי שאלה ישירה לאנשים מה היו מוכנים לשלם עבורו, או מה היו מוכנים לקבל כפיצוי כדי לוותר עליו, בדרך כלל באמצעות סקר מובנה שמתאר תרחיש היפותטי. הערכה מותנית (contingent valuation) היא הטכניקה המוכרת ביותר במשפחה הזו.

למה זה חשוב

נספח 2 של ה-Green Book (הנחיות משלימות להערכת השפעות שאינן בשוק) מאשר שיטות העדפה מוצהרת לטובין שאין להם עסקת שוק נצפית כלל שממנה אפשר להסיק ערך: איכות אוויר, מגוון ביולוגי, הגנה מפני שיטפונות, ערך הקיום של נוף שמישהו אולי לעולם לא יבקר בו (https://www.gov.uk/government/publications/the-green-book-appraisal-and-evaluation-in-central-government). Defra, משרד הסביבה הבריטי, פרסם הנחיות משלו להעדפה מוצהרת להערכה סביבתית, דווקא משום שחלק גדול כל כך מהערך הסביבתי (שימור בתי גידול, איכות מים) אינו קשור לשום שוק מקורב, בניגוד, למשל, לרעש, שלפחות מתואם עם מחירי דירות נצפים (ראו הערכה לפי העדפה נחשפת).

המשיכה המרכזית של העדפה מוצהרת, שהיא מסוגלת להעריך כמעט כל דבר, כולל טובין שאיש מעולם לא סחר בהם, היא גם מקור בעיית האמינות שלה. מאחר שהנשאלים אינם מוציאים כסף בפועל, סקרי הערכה מותנית פגיעים להטיה היפותטית (אנשים מגזימים בנכונות לשלם כשאין אילוץ תקציבי אמיתי), להשפעות הטמעה (אותו טובין מוערך אחרת בהתאם למה שעוד כלול בסקר) ולהטיית נקודת פתיחה בתכנוני משחק הצעות. הפאנל של NOAA משנת 1993 בנושא הערכה מותנית, שכונס לאחר ההליכים המשפטיים סביב דליפת הנפט של אקסון ואלדז, קבע תקני תכנון, פורמט משאל בינארי של "האם הייתם משלמים £X, כן או לא" במקום הצעות פתוחות, ותזכורת חובה לאילוץ התקציבי האמיתי של הנשאל, שנותרו תקן הייחוס לסקרים שאפשר להגן עליהם.

המתמטיקה

Contingent valuation (referendum format):
  Present a binary choice: "would you pay £X per year for outcome Y? yes/no"
  Vary X randomly across respondents.
  Fit willingness-to-pay as a function of the yes/no response rate at each X.

Mean WTP = area under the estimated demand curve
Aggregate value = Mean WTP × affected population

Choice experiment (discrete choice modelling) variant:
  Present respondents with repeated choices between bundles of attributes
  (including a cost attribute), estimate implicit prices for each
  non-cost attribute from the trade-offs respondents reveal.

הגרסה של ניסוי בחירה מועדפת בדרך כלל בפרקטיקה הבריטית העכשווית על פני הערכה מותנית בשאלה בודדת, כי אילוץ הנשאלים להחליף שוב ושוב בין כמה תכונות לבין עלות מפיק הערכות עקביות יותר מבפנים וקשות יותר למניפולציה משאלת כן/לא יחידה.

דוגמה מעובדת

ממשל לאומי: Defra מזמין סקר הערכה מותנית כדי להעריך תוכנית לשיפור איכות מי נהר. סקר בפורמט משאל בקרב 2,000 משקי בית מגלה ש-62% היו משלמים £40 בשנה באמצעות תוספת היפותטית לחשבון המים, וממנו עקומת הביקוש המוערכת נותנת נכונות לשלם ממוצעת של £28 בשנה למשק בית.

Mean WTP = £28/household/year
Households in catchment = 340,000
Aggregate annual value = £28 × 340,000 = £9.52m/year

Over a 20-year appraisal period at 3.5% discount rate (annuity factor ≈ 14.2):
PV(benefit) ≈ £9.52m × 14.2 ≈ £135m

נתון מצטבר זה מושווה לאחר מכן לצד העלות של ניתוח עלות-תועלת חברתי של התוכנית. ה-Green Book דורש לדווח על ראיות מסוג זה של העדפה מוצהרת לצד רווח הסמך שלהן ומתודולוגיית הסקר, ולא כאומדן נקודתי חשוף, בדיוק משום שהמספר שבבסיסן שביר יותר ממחיר שוק.

ארגון צדקה: נאמנות מורשת סוקרת מבקרים ולא-מבקרים לגבי נכונות לשלם כדי למנוע סגירה של מבנה היסטורי שאף אחת מהקבוצות אינה בהכרח מבקרת בו (ערך הקיום שלו). מאחר שלא-מבקרים שלעולם לא יראו את המבנה מדווחים בכל זאת על נכונות חיובית לשלם, הסקר לוכד ערך קיום וערך הורשה שספירה פשוטה של הכנסות מדמי כניסה של מבקרים (פרוקסי של העדפה נחשפת) הייתה מחמיצה לחלוטין. זהו יתרונה האמיתי של העדפה מוצהרת במקום שבו אין שום עסקת שוק שחושפת ערך.

הקשר להנדסת תוכנה

שיטות של העדפה מוצהרת כמעט אינן חלות ישירות על עבודת הנדסת תוכנה, אך מהנדסים שבונים פלטפורמות להתייעצות עם אזרחים, כלי השתתפות בתקציב או תשתית לסקרים ציבוריים בונים לא פעם את המכשיר שהכלכלה תלויה בו. הקפדה על פרטי תכנון הסקר, סכומי הצעה אקראיים, מסגור בינארי של משאל על פני שאלות פתוחות ותזכורות מפורשות לאילוץ התקציבי, אינה נחמדות של חוויית משתמש אלא מה שהופך את ההערכה שמתקבלת לניתנת להגנה תחת ביקורת. סקר גרוע בתוך אפליקציה יכול לפסול חודשים של ניתוח כלכלי שיבוא אחריו. ראו מדדי שביעות רצון של אזרחים למשמעת הכללית יותר של איסוף נתוני דעת קהל שיישאו משקל אנליטי.

מכשולים נפוצים

  • שאלות פתוחות מסוג "כמה הייתם משלמים?". הן נוטות הרבה יותר להטיה אסטרטגית ולהטיית עיגון מאשר מסגור בינארי של משאל. המלצת הפאנל של NOAA להשתמש בפורמט משאל קיימת דווקא משום שהפקת תשובות פתוחות פועלת גרוע.
  • היעדר תזכורת לאילוץ התקציבי האמיתי של הנשאל. בלעדיה, נכונות מוצהרת לשלם חורגת בקביעות ממה שאותם אנשים היו משלמים כשיש החלפה תקציבית אמיתית: הטיה היפותטית.
  • התעלמות מהשפעות הטמעה. אותו טובין שמוערך לבד לעומת כחלק מחבילה גדולה יותר מפיק הערכות נכונות לשלם שונות. יש לדווח מה עוד, אם בכלל, היה במסגרת הסקר.
  • התייחסות לאומדן הנקודתי של סקר יחיד כאל סגור. הפרקטיקה של ה-Green Book מצפה לטווח ולדיון בהטיות ידועות, ולא למספר חשוף שמועבר לטבלת עלות-תועלת כאילו היה מחיר שוק.

מקורות