נושא 10 מתוך 64· הערכה כלכלית ממשלתית
ניתוח עלות-תועלת חברתי
ניתוח עלות-תועלת חברתי ממיר כל עלות וכל תועלת של מדיניות או תוכנית, בשוק ושלא בשוק, ליחידה כספית משותפת, מהוון זרמים עתידיים לערך נוכחי ומקזז אותם כדי להפיק מספר אחד: האם ההצעה משפרת את מצבה של החברה, ובכמה?
למה זה חשוב
ניתוח עלות-תועלת חברתי (SCBA) הוא שיטת הכימות המחדלית בתיק הכלכלי של הערכת ה-Green Book: הנחיות משרד האוצר הבריטי (HM Treasury) דורשות מהצעות להציג ערך חברתי נוכחי נקי (NPSV) חיובי בכל מקום שבו אפשר לכמת את התועלות בכסף באופן אמין, תוך שימוש בנכונות לשלם כעיקרון ההערכה הבסיסי עבור טובין שאינם נסחרים בשוק (https://www.gov.uk/government/publications/the-green-book-appraisal-and-evaluation-in-central-government, Chapter 5). המשמעת שהוא כופה היא ש"ניתוח עלות-תועלת חברתי" אינו אותו תרגיל כמו הערכת השקעה במגזר הפרטי: עליו לכלול עלויות ותועלות שנופלות על צדדים שלישיים שאינם צד לעסקה (השפעות חיצוניות), עליו להשתמש בשיעור היוון חברתי ולא בעלות הון מסחרית, ועליו להחיל שקלול חלוקתי במקום שבו לירה אחת חשובה יותר למשק בית עני מאשר לעשיר.
ניתוח עלות-תועלת חברתי נשבר בדיוק במקום שמבקריו צופים: טובין שאין להם מקביל בשוק, כמו אוויר נקי, לכידות חברתית וערכם של חיי אדם שניצלו, צריכים להיות מוערכים כספית בשיטות של העדפה מוצהרת או העדפה נחשפת, או שיש לבנות מחיר צל. כשהערכה כספית שנויה במחלוקת ולא רק קשה, ה-Green Book עצמו ממליץ לסגת לניתוח עלות-אפקטיביות או לניתוח החלטות רב-קריטריונים ולא לכפות מספר שאיש אינו מאמין לו.
המתמטיקה
NPSV = Σ [t=0 to T] (Benefit_t − Cost_t) / (1 + r)^t
where:
Benefit_t = all monetized benefits in year t, including non-market
goods valued via stated/revealed preference or shadow price
Cost_t = all monetized costs in year t, including opportunity cost
of resources (see ../opportunity-cost-in-public-spending/)
r = social discount rate (HM Treasury sets 3.5% declining to
lower rates beyond year 30, per Green Book Annex A)
T = appraisal period
Benefit-cost ratio (BCR) = Σ PV(Benefits) / Σ PV(Costs)
יחס תועלת-עלות (BCR) מעל 1 (או NPSV מעל אפס) מצביע על ערך חברתי נקי. קטגוריות התמורה לכסף של ה-Green Book (כפי שהן משמשות בהערכת תחבורה ותשתיות) מתייגות טווחי BCR: מתחת ל-1.0 היא תמורה גרועה לכסף, 1.0 עד 1.5 נמוכה, 1.5 עד 2.0 בינונית, 2.0 עד 4.0 גבוהה, ומעל 4.0 גבוהה מאוד. ניתוח רגישות, כלומר הרצה מחדש של ה-NPSV תחת הנחות פסימיות ואופטימיות, הוא חובה ולא אופציה, כי לתועלות לא-שוקיות שהוערכו בכסף יש טווחי אי-ודאות רחבים.
דוגמה מעובדת
רשות מקומית: מועצה מעריכה השקעה של £3 מיליון ברשת חדשה לאופניים והליכה לאורך תקופת הערכה של 20 שנה בשיעור היוון של 3.5%.
Costs: £3m capital in year 0, £50,000/year maintenance (years 1-20)
PV(maintenance) ≈ £50,000 × 14.2 (20-year annuity factor at 3.5%) ≈ £710,000
Total PV(costs) ≈ £3.71m
Benefits (all monetized via published DfT/WHO valuation tools):
Health benefit from increased physical activity: £180,000/year
Absenteeism reduction: £40,000/year
Decongestion (fewer car trips): £60,000/year
Total benefit stream: £280,000/year
PV(benefits) ≈ £280,000 × 14.2 ≈ £3.98m
NPSV = £3.98m − £3.71m = +£0.27m
BCR = 3.98 / 3.71 = 1.07 → "low" value for money
התוכנית עוברת את הרף, אך בקושי. הרצת רגישות עם הערכה נמוכה ב-20% של התועלת הבריאותית (שמשקפת אי-ודאות אמיתית בהערכת פעילות גופנית) מורידה את ה-BCR מתחת ל-1.0. זו בדיוק הסיבה שה-Green Book דורש לפרסם את טבלת הרגישות לצד מספר הכותרת, ולא רק את האומדן המרכזי.
ארגון צדקה: תוכנית למניעת תמותת תינוקות בעלות של £500,000 בשנה מוערכת באמצעות ערך חיים סטטיסטיים (VSL), שהוא מחיר צל ולא מחיר שוק נצפה, בסך כ-£2.1 מיליון (הנתון המעודכן של HM Treasury משנת 2023, שנגזר בעצמו ממחקרי העדפה מוצהרת). מניעת מקרה תמותת תינוקות אחד בשנה מול עלות של £500,000 נותנת BCR של 4.2, תמורה גבוהה מאוד לכסף בקלות. אך כל התוצאה נשענת על נתון ה-VSL, ולכן כל SCBA שמשתמש ב-VSL חייב לחשוף אותו כהנחה ולא כעובדה.
הקשר להנדסת תוכנה
SCBA הוא המסגרת הטבעית להחלטות השקעה בפלטפורמות ובתשתיות בתוכנה ממשלתית. השוואה בין פלטפורמת זהות משותפת לבין פתרונות נקודתיים של משרדים, למשל, מצריכה כימות כספי של תועלות כמו הפחתת עלות קליטה כפולה, הפחתת הונאות וקיצור הזמן עד קבלת השירות, שאין להן מחיר שוק בפני עצמן. מהנדסים שבונים את השירות עצמו צריכים לצפות שמנהלי התוכנית יבקשו תשומות לניתוח הזה: עלויות יחידה של עסקאות (ראו עלות לעסקה), נפחים צפויים ועלויות של ירידה בביצועים או השבתה. המשמעת החשובה ביותר לייבא: להוון תועלות עתידיות, לנקוב במפורש בבסיס הנגדי (ראו ניתוח קונטרפקטואלי), ולעולם לא להציג אומדן נקודתי יחיד בלי טווח הרגישות שלו.
מכשולים נפוצים
- ספירה כפולה של תועלות. ספירה של "זמן שנחסך" ושל "פרודוקטיביות שנוצרה מהזמן הזה" כשתי שורות תועלת נפרדות מנפחת את התמונה. הזמן שנחסך הוא התועלת, והשימוש בו בהמשך אינו תועלת נוספת אלא אם יש לכך ראיות עצמאיות.
- השמטת עלויות שנדחקו. תוכנית שמעבירה עומס מכביש אחד לאחר, או הונאה מערוץ אחד לאחר, לא יצרה את התועלת נטו שמרמז ה-NPSV שבכותרת. ראו העתקה וייחוס.
- שימוש בשיעור היוון פרטי. החלת עלות הון מסחרית (נניח 8% עד 10%) במקום שיעור ההיוון החברתי מקטינה באופן שיטתי את ערכן של תועלות ציבוריות ארוכות טווח כמו רווחי בריאות וסביבה. ראו שיעור היוון חברתי.
- כימות כספי של הדבר שאין עליו מחלוקת ועצימת עיניים מול הדבר השנוי במחלוקת. אם שני שלישים מתועלת ההצעה הם חיסכון ביעילות שהוערך בביטחון ושליש הוא רווח רווחה שהוערך בצורה רעועה, ה-NPSV שבכותרת מערבב בשקט מספר קשה עם מספר רך. יש לדווח עליהם בנפרד.
מקורות
- HM Treasury. "The Green Book: appraisal and evaluation in central government." 2022, Chapter 5. https://www.gov.uk/government/publications/the-green-book-appraisal-and-evaluation-in-central-government
- HM Treasury. "Green Book supplementary guidance: value of a statistical life." 2023. https://www.gov.uk/government/publications/green-book-supplementary-guidance-value-of-a-statistical-life
- Department for Transport. "TAG unit A1.1: cost-benefit analysis." Transport Analysis Guidance. https://www.gov.uk/guidance/transport-analysis-guidance-tag